מהן הפרעות חרדה?

הפרעות חרדה הוא שם למגוון של מצבי תחושות פחד שאינו פרופורציונלי לאירועים שמתרחשים במציאות.
פחד זו תחושה טבעית אך, כאשר עוצמתו לא תואמת את מה שמתרחש במציאות וכאשר תחושת הפחד פוגמת בתפקוד היומי יומי אז מדובר בהפרעת חרדה.
להפרעות חרדה יש מגוון של ביטויים בפגיעה תפקודית כגון: המנעות מנסיעות או טיסות, קושי בדיבור עם אנשים זרים או בפני קהל, פחד מנהיגה ועוד.
הערכות הן שבין 5% ל־10% מהאוכלוסייה סובלים בכל רגע נתון מהפרעות חרדה בעוצמות שונות.

תסמינים של מצב חרדה

תסמיני חרדה הם התסמינים שאדם מרגיש כאשר הוא פוחד.
חוסר נוחות, דפיקות לב מואצות, רעד, סחרחורת, הזעה, שיתוק שרירים, טשטוש בעיניים,תחושת מחנק, ורטיגו ותסמינים נוספים.
תחושת החרדה יכולה להתגבר למצב של פאניקה.
התקפי חרדה יכולים לשלב סוגי תסמינים שונים כדוגמת תסמינים, רגשיים, פיזיים, נפשיים והתנהגותיים.
הפחד גורם לאדם לרצות לברוח, המחשבות שמציפות אותו גורמות לו לדאוג שאולי הוא קרוב למותו ולרגשות והתחושות הללו יש גם תסמינים פיזיים כמו האצת הדופק, שיתוק, לחץ בחזה ועוד.
התחושות הללו הן כל כך חזקות שהן עלולות לגרום לאדם שחווה אותם להמנע ממצבים רגילים מתוך חשש שהוא יחווה התקף.

סוגי חרדות

את הפרעות החרדה השונות מחלקים למספר סוגי חרדה:

• הפרעת חרדה מוכללת: זו הפרעת חרדה הידועה בשם הקיצור GAD עבור Generalized Anxiety Disorder הנחשבת להפרעת החרדה השכיחה ביותר. הפרעה זו מאופיינת בדאגה מוגזמת ולא רציונלית חסרת פרופורציה ביחס למציאות שחווה המטופל. בהפרעת זו אין גורם ספציפי שגורם לתחושת הפחד.
• הפרעה טורדנית כפייתית: הפרעת חרדה הידועה בשם הקיצור OCD עבור Obsessive Compulsive Disorder והיא הפרעת חרדה המאופיינת בכך שהסובל ממנו חושב מחשבות פולשניות וטורדניות, אשר גורמות לו לבצע פעולות טקסיות שונות במטרה לסלק את המחשבות הטורדניות שגורמות לו לסבל.
• הפרעת פאניקה: בהפרעת פאניקה (Panic Disorder) חווה המטופל התקפי פאניקה חוזרים ונשנים. התקפים אלו משבשים את שגרת חייו וגורמים לו לפחד מתמיד מפני התקף נוסף.
• הפרעת דחק פוסט־טראומתית: הפרעה זו ידוע בשם הקיצור PTSD עבור Posttraumatic Stress Disorder והיא יכולה להופיע בעקבות אירוע טראומטי שהמטופל חווה או שהיה עד לו והוא חווה פלאשבקים, זכרונות וחלומות שגורמות לו לשחזר את פרטי האירוע הטראומטי.
• חרדה חברתית: מצב של חרדה חברתית (Social Anxiety Disorder) מאופיין בתחושות חרדה משמעותיות וממושכות מסיטואציות חברתיות והמנעות מהן בשל פחד מהשפלה או מבוכה שעלולים לקרות בהן.
• פוביה פשוטה/ספציפית: פוביה ספציפית (Specific Phobia) נקראת בעברית גם פוביה פשוטה היא מצב של פחד מוגזם ומתמיד ממצב ספציפי או אובייקט כלשהו. בשונה מהתקף פאניקה בפוביה ספציפית יש אובייקט חיצוני ברור שגורם לתחושות החרדה. דוגמאות לפוביה פשוטה הם פחד גבהים, פחד טיסה, פחד מבעלי חיים מסויימים, פחד ממקומות סגורים ועוד.

טיפול תרופתי בחרדה

חשוב לציין כי הטיפול התרופתי להתקפי חרדה לא מרפא את המצב אלא, מטרתו להקל על הסימפטומים של מצבי חרדה חריפים.
לתוצאות טובות יותר הטיפול התרופתי חייב לבוא בשילוב עם טיפול פסיכולוגי.
קיימות מספר סוגי תרופות המשמשות לחרדה והן פועלות ליצירת שינוי ברמת הנוירוטרנסמיטורים במוח.
נוירוטרנסימטור הוא חומר כימי המשתחרר בגוף מקצה העצב ותפקידו להעביר מסר לעצבים אחרים, שרירים או בלוטות.

סוגי תרופות לטיפול בהפרעות חרדה:

• תרופות SSRI המעלות את רמת הסרוטונין במוח כדוגמת רסיטל, ציפרלקס, פריזמה, פלוטין ועוד.
• תרופות SNRI הן תרופות שמעכבות קליטה ופירוק של סרוטנין ושל נוראפינאפרין כדוגמת: מירו, ונלה, אפקסור ועוד.
• תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים שפועלים על הקולטן GABAA של המוליך העצבי המעכב GABA. GABA היא המוליך העצבי המעכב השכיח ביותר במערכת העצבים המרכזית ובמוח. למשפחת תרופות אלו שייכות תרופות כגון: בונדורמין, קלונקס, לוריבן ועוד.

טיפול פסיכולוגי בהפרעות חרדה

את הטיפולים הפסיכולוגים לחרדה מסווגים למספר סוגי טיפולים:

• טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT): סוג של טיפול בו המטופל מקבל משימות שמטרתן ללמד אותו לסגל דרכי התנהגות וחשיבה חדשים שמטרתן לסייע לו בתחושות החרדה.
• ביופידבק, הרפיות מנטליות: שיטות שונות שמטרתן ללמד את המטופל להגיע למצב של הרפיה תוך קבלת משוב פיזי.
• דמיון מודרך, היפנוזה: בשיטות אלו המטופל לומד כיצד להשתמש בטכניקות דמיון מודרך והיפנוזה בכדי להגיע למצב של הרפיה פיזית ומנטלית.